יחפים בדשא

בבוקר אסף אותנו מהמלון שלנו נהג ג'יפ בלוויית ג'וליאן המדריך דובר האנגלית לסיור בעמק קרבונרה. הדרכים לעמק הקרבונרה קשוחות ומתאימות רק לרכבי 4x4, והפעם, מכיוון שהוזהרנו מראש, החלטנו שלא נאתגר את הסוזוקי החביב שלנו בעוד נסיעה שכזאת. הבוקר התחיל במזג אוויר מבטיח, ובמהלך הנסיעה הצלחנו אפילו לראות קצת נופים מהעמק היפה. 

אחרי שעה בערך התחיל לרדת קצת גשם, לצערנו הגדול של ג'וליאן המדריך, שהחלון שלידו נתקע ולא נסגר… 

באמצע הדרך נהג הרכב עצר, וג'וליאן המדריך החביב הודיע לנו שמכאן אנחנו מתחילים את ההליכה המתוכננת. אנחנו מתחילים ללכת במדרון תלול במיוחד, בדשא הירוק והרטוב מהגשם, אין ממש שביל מסומן והתחושה הכללית היא שאם היו לנו מחליקיים היה אפשר להחליק עד למטה .. הנופים מדהימים, שלוות עולמים.

אין נפש חיה בטווח הנראה לעין מלבד איזה פרה או סוס. 

את מרחבי דשא הירוק מנקדות חורשות של דקלי השעווה שמאפינים את האיזור. 

אחרי כמה דקות הליכה בדשא הרטוב והחלקלק, איתן מחליט להוריד את הסנדלים המחליקות וממשיך לצעוד יחף בדשא, וגם מידי פעם בבוץ שכמובן מתערבב לעיתים בחרא של הפרות הרועות באיזור. מזל שהדשא הירוק מיד עוזר לנקות את הרגליים. 

אחרי שהצלחתי להחליק על התחת, החלטתי להצטרף אל איתן ולהוריד את הסנדלים. אין כמו לחזור לילדות להתבצבץ בשלוליות הבוץ ( והחרא כמובן). מידי פעם אנחנו מצליחים גם להרים את המבט מהאדמה וההחלטה איפה לשים את הרגל בצעד הבא, ולהנות מהנוף הבתולי וממרחבי הירוק הירוק הזה. לבסוף אנחנו מגיעים לחוות הקרבונרה, שם מחכה לנו הנהג , וגם הקפה! הבית בחוה, כמו כל הבתים ברחבי קולומביה, מוקף בגינה פורחת ועציצים תלויים, כאילו לא מספיק להם שהם חיים באמצע ג'ונגל מלבלב, הם חייבים להוסיף עוד צמחים, שבתנאי מזג האויר המקומיים כמובן גדלים פורחים במימדים שאנחנו לא מכירים בכלל! 

אחרי ששטפנו את הרגליים והתכבדנו בקפה, עלינו לג'יפ וחזרנו את כל הדרך חזרה בדרך המבוצבצת תחת ערפל כבד שלא רואים ממטר! נפרדנו מג'וליאן ונהג הג'יפ (הוא אמר לי את שמו אבל ממש לא הצלחתי לקלוט אותו..) 

אחרי מקלחת חמה ומנוחה קצרה יצאנו סוף סוף לסיבוב בסלנטו הצבעונית. 

זללנו כמה מאפים מטוגנים ממולאים גבינה, הצטיידנו ביין וגבינות מקומיות לערב, וחזרנו הביתה לרוביאלה שלנו, שבינתיים עשתה לנו כביסה. מסיימים את הערב בעדכון הבלוג תוך כדי שתיית יין- מעניין איך זה יעבוד!